יום שבת, 28 ביוני 2003

חזרתי מלונדון, והבאתי לכם מתנה - הפרסומת של Nissan Micra, מכונית כל-כך שונה שיש לה שפה משלה.

חברת ניסן השיקה מכונית חדשה, שאי-אפשר לתאר אותה בשום שפה. לכן צריך שפה חדשה כדי להגדיר אותה, שפת ה-Micra. פרסומות של החברה מעטרות את הרכבת התחתית בלונדון, ובכל פרסומת מילה חדשה, עם הפירוש שלה. לדוגמה, המכונית הזאת היא Spafe - Spontaneous yet safe. ולא זו בלבד, אלא שהיא גם Funamic - fun to drive with a dynamic performance.

כאן תוכלו ללמוד עוד מילים בשפה החדשה, ולצפות בפרסומת היפהפייה שביים דייויד לינץ' (טווין פיקס, מלהולנד דרייב).

יום חמישי, 19 ביוני 2003

לרגל נסיעתי ללונדון, אני מפרסמת כאן את האימייל המקסים שקיבלתי מאלזה, שעברה לגור בלונדון לכמה חודשים.

יום רביעי, 18 ביוני 2003

לאנשים בחברת Deloitte&Touche נמאס מהשפה של הטקסטים הכלכליים שהם קוראים. אז הם החליטו לנקות אותם מכל המילים שהם במילא לא מבינים, ולהפוך אותם לקריאים ופשוטים יותר. את התוכנה אפשר להוריד בחינם מכאן.

יום שלישי, 17 ביוני 2003

עיתון הוושינגטון טיימס מדווח על הצמיחה הצפויה בתעשיית התרגום.

לדברי העיתון, הגידול באוכלוסיית המהגרים והמלחמה בטרור יובילו לצמיחה של 37% בתעשייה, מ-9.5 מיליארד דולר בשנה ל-13 מיליארד דולר בשנה, עד שנת 2007.

יום ראשון, 15 ביוני 2003

אחד המבחנים הזכורים לי מתקופת לימודי תרגום הוא מבחן שבו היינו צריכים לתרגם קטע על ה"פעימות" מהסכם אוסלו, מעברית לאנגלית. איך אומרים "פעימה" באנגלית? במקרה כזה המילון לא עוזר, כי אנחנו צריכים לדעת מהו המינוח המדויק שבו משתמשים בחדשות כדי לדבר על הפעימות, ובמקרה הזה phases.

אחד התרגומים הקשים שמתרגמים מתמודדים איתו הוא תרגום אקטואליה. איך אומרים "מאחז" או "פיגוע" באנגלית? ובאיטלקית? ובצרפתית?

אתר מוזיאון החדשות מציג מדי יום כותרות של 202 עיתונים מ-30 מדינות בעולם, ומאפשר לדעת בדיוק איך מדברים על ענייני היום בשפות זרות.

יום חמישי, 12 ביוני 2003

מעריב מפרסם כתבה על מצב התרגום בארץ.

יום שני, 9 ביוני 2003

ב-Ynet חנכו היום פורום שמוקדש לשפה העברית.

יום ראשון, 8 ביוני 2003

הוושינגטון פוסט מדווח על כך שכ-6,000 מילים וביטויים המשקפים את החיים במאה ה-21 נוספו למילון אוקספורד.

יום חמישי, 5 ביוני 2003

הספר המצוין של אלאונורה לב, סוג מסוים של יתמות, פותח בהסבר על שפת אם, ומהי שפת אם עבור המחברת.

קראו את הפתיחה כאן, או קנו את הספר כאן.

יום שני, 2 ביוני 2003

מתוך הטור של עדו פלוק בעכבר העיר: "...וכמו בכל פסטיבל טוב בניו יורק, הוזמנו מלחכי הפינכה למסיבת נעילה. הכוונה היא למסיבת התרשתות ("נטוורקינג") של עולם הסרטים העצמאיים..."

יום ראשון, 1 ביוני 2003
בתור הרשומה הראשונה באתר, האגדה הנפוצה ביותר במקומותינו - מי לא שמע בשנה האחרונה שהאקדמיה אישרה להתייחס לקהל של רוב נשי בלשון נקבה? אני יכולה להעיד שלא עובר חודש בלי שאשמע על כך לפחות פעם אחת.

ובכן, האקדמיה מעולם לא אישרה דבר כזה, והנה ההתייחסות של האקדמיה ללשון העברית, מאתר האקדמיה:

שמועות שווא של האקדמיה

השמועה: "האקדמיה החליטה שפנייה לקבוצה שרובה נשים ומיעוטה גברים, תהיה בלשון רבות ולא בלשון רבים."

לא היו דברים מעולם! צורת הזכר בעברית היא הצורה הלא-מסומנת, הצורה הסתמית - והיא יפה אפוא גם לנקבות. ואילו צורת הנקבה מציינת רק נקבה. זו דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו. (אגב, אילו התקבלה החלטה כזו, פירוש הדבר היה שיש לספור את הנוכחים בכל אירוע כדי לדעת איזו לשון לנקוט. ועוד אפשר היה להקשות אם ההחלטה חלה גם על עצמים שאינם בני אדם, כגון דלתות וחלונות.)
יוער עוד זאת: המגמה המסתמנת בעברית לדורותיה היא ביטול צורות הנקבה מפני צורות הזכר, ולא להפך. בפועל בזמן עבר יש במקרא רק שרידים לצורה בגוף שלישי רבות, ואילו הצורה העיקרית היא צורת הזכר: 'הלכו'. בזמן עתיד ובציווי כבר משלהי תקופת המקרא משתלטות הצורות 'ילכו', 'לכו' וכיו"ב לנקבות (גם בעברית של היום כמעט אין שימוש בצורות 'תלכנה', 'לכנה'). ובעברית המדוברת שלנו רבים אינם מקפידים לומר 'הן', 'אתן', 'כתבתן' וכיו"ב.

________________________________
© כל הזכויות שמורות לחגית רוזנס
משחק מילים